אלרגיות בכלבים וחתולים
תגובה אלרגית הינה תגובת רגישות יתר לחומר זר. בכלבים וחתולים אלרגיה מהווה את קבוצת המחלות המדווחת ביותר בספרות הוטרינרית. אלרגיות הן מטרד רציני לחיות המחמד וגם לבעליהן ויש באפשרותנו לעשות הרבה כדי להלחם בהן.
לגארי, שם בדוי, כלב לברדור שחור בן שנתיים, תמיד היו בעיות עור. גירודים, אקריות עור, פצעי ליקוק, וכמובן הפרעושים. כמה שלא טיפלנו, כל פעם היה מופיע אחד והורס את כל הטיפול. החלפנו אוכל, חפפנו בשמפואים, טיפלנו בפרעושים הכי טוב שאפשר. כל פעם זה היה נגמר אבל אף פעם לא לגמרי.
אלרגיה היא בעיקר מחלה עיקשת. היא כמעט אף פעם לא נעלמת לגמרי, גם עם הטיפולים הכי מתקדמים, איתם משיגים תקופות שקט ארוכות מאוד, אי אפשר להעלים את הבעיה, כמו אצל חיות אחרות. אנשים למשך, גם הם סובלים מאלרגיות, ואדם שאלרגי לעקיצת דבורים יודע שיהיה אלרגי גם בפעם הבאה שיעקץ, גם אם לא נחשף לארס הדבורים במשך שנים ארוכות.
אפשר להגדיר את התגובה האלרגית כהפעלה לא נכונה, או אולי מוגזמת, של מערכת החיסון בתגובה לגורם זר שחודר לגוף (אלרגן) בעקיצה, באכילה, בנשימה או במגע. במקום לסלק אותו "בצינורות המקובלים", הגוף מאותת לעצמו להכנס להתקפה על אותו אלרגן. כתוצאה מתפתחת דלקת שפוגעת במנגנוני ההגנה והופכת את הגוף לפגיע לזיהומים.
קיימות 3 אלרגיות עיקריות הנפוצות בחיות מחמד: אלרגיה לפרעושים, שנחשבת לאחת המחלות הכי נפוצות בכלבים וחתולים, אלרגיה למזון, ואלרגיה סביבתית שבאנשים נקראת גם "אסתמה של העור". למרות שהסימן הבולט הוא גירוד בכולן, לאלרגיות השונות מאפיינים שיכולים לרמוז על מקור הבעיה. כך למשל גירוד בבסיס הזנב יכול לרמוז על אלרגיה לפרעושים וגירוד בכפות הרגליים עם דלקות אוזניים חוזרות דווקא מתאים יותר לאלרגיות האחרות. האלרגיות יכולות להתפתח בגילאים שונים . בעוד שאלרגיה לפרעושים ולמזון יכולות להופיע בכל גיל, לאלרגיה סביבתית ישנם גילאים ספציפיים יותר.
ברפואת עור מתייחסים לשתי תיאוריות חשובות בנושא האלרגיה. התיאוריה הראשונה נקראת תופעת הסף (threshold phenomena), אשר לפיה החיה יכולה להתמודד עם האלרגן עד רמה מסויימת אשר מעבר לאותה רמה מתחילה התגובה האלרגית. התיאוריה השניה נקראת אפקט הסכום (summation effect), אשר לפיה כאשר חיה אלרגית לאלרגן מסויים יש להניח שהיא גם אלרגית לאלרגנים אחרים ולכן חשיפה למספר אלרגנים יכולה להפעיל תגובה אלרגית גם אם אלרגן אחד לבדו לא עובר את הסף.
מה המשמעות?
כאשר אנו מדברים על כלבים וחתולים אלרגיים, עלינו לנסות להקל עליהם על ידי הפחתת עומס האלרגנים האפשריים, בראש ובראשונה טיפול יעיל בפרעושים. קיימים היום מוצרים רבים בעלי אפקטיביות גבוה נגד פרעושים. יש להתייעץ עם וטרינר בבחירת המוצר המתאים ביותר עבור כל חיה, אך באופן כללי קיימת היום נטייה לעבור לטיפולים ארוכי טווח, כגון כדורים וקולרים, בכדי להקל על הבעלים. באופן דומה ניתן להפחית את רמת האלרגנים ע"י הזנה במזון רפואי היפואלרגני.
אבחון
אבחון של אלרגיה מתבצע לפי סימנים אופייניים והיסטוריה רפואית מפורטת ובדגש על שלילה של גורמים אחרים לסימנים של גרד, ליקוק ודלקות עור. חשוב לשלול גורמים כגון פטרת עורית וטפילים חיצוניים דוגמת דמודקס בכלבים, היות ותרופות נגד אלרגיה יכולות לפגוע בהתמודדות הגוף עם טפילים שכאלו.
במהלך איבחון אלרגיה, בדיקות דם מומלצות בכדי לשלול מחלות מערכתיות היכולות להשפיע על העור, כגון הפרעות הורמונליות ומחלות בכבד.
הוטרינר ימליץ על לקיחת דגימות מהעור ע"י מגע עם זכוכית נושא\סלוטייפ, מגרד עורי ועוד, ויבצע בדיקות מיקרוסקופיות ללקויות העוריות וללקויות באוזניים. במקרים רבים מומלץ לשלוח תרבית חיידקים ותרבית פטריות בכדי להתאים את הטיפול.
בדיקות ספציפיות לאלרגיה: קיימת בדיקת אלרגיה על ידי הזרקת אלרגנים שונים במינון נמוך לעור ובחינת תגובת העור.
בדיקה נוספת ולרוב מועדפת, היא בדיקה לאיתור נוגדנים בדם לאלרגנים שונים. בבדיקה זו נלקחת דגימת דם, הדגימה מוטסת למעבדה חיצונית בחו"ל אשר מחזירה לאחר מספר ימים טופס המפרט את כל האלרגנים שנבדקו ואת רמת הרגישות של חיית המחמד לכל אלרגן.
בדיקות אלו מסייעות לנו להבין לאילו גורמים חיות המחמד אלרגיות וכיצד ניתן להפחית את העומס עליהן. בנוסף ניתן לייצר על פי תוצאות הבדיקות טיפול אשר נקרא "דה-סנסיטיזציה" (הפחתת רגישות) במהלכו חושפים את החיה לרמות נמוכות של האלרגנים ועל ידי כך "מרגילים" את הגוף לאלרגן ומפחיתים את התגובה אליו.
טיפול באלרגיות
הטיפולים באלרגיה מבוססים על הפחתת העומס האלרגני כאמור, על ידי מתן מזון היפואלרגי ומניעת פרעושים. הפחתת חשיפה לאלרגנים ספציפיים על פי בדיקות האלרגיה המפורטות לעיל. בנוסף למניעה לחשיפה חשוב להפחית את התהליכים המביאים לגירוד ודלקות. במקרים רבים הטיפול כולל תרופות ל"הרגעה" של מערכת החיסון. לעתים דרוש טיפול אנטיביוטי או שימוש חומרי חיטוי חיצוניים לטיפול בזיהומי העור המשניים לאלרגיה.
בנוסף לטיפולים אלו וטיפול הדה-סנסיטיזציה שהוזכר, קיימים גם תוספים שמטרתם לשמור על יציבות העור ומנגנוני ההגנה הקיימים בו. התוספים הללו מבוססים בין היתר על חומצות שומן הנספגות בעור ומחזקים את שכבת הבידוד של העור אשר מונעת חדירה של אלרגנים ושל טפילים.
סיכויי החלמה
כפי שהוצג במבוא, אלרגיה אינה מחלה שלרוב מחלימים ממנה, אלא מחלה שדורשת שליטה בה.
עם זאת באמצעות טיפול טוב וקפדני ניתן למנוע מחיות המחמד שלנו את התבטאות המחלה.