תרכיב המשושה
חיסון משושה הינו תרכיב המכיל שישה גורמי מחלה כנגדם אנו מחסנים. גורים צעירים נדרשים להגיע לחיסון מספר פעמים בעוד שכלבים מחוסנים צריכים לקבל את החיסון אחת לשנה. החיסון אינו מחוייב על פי חוק, אך מומלץ מאוד היות והגורמים כנגדם מחסנים מהווים סכנת חיים לכלבים וחלקם אף מסכנים בני אדם.
מהו חיסון המשושה?
חיסון המשושה הינו חיסון חשוב מאוד לכל כלב. החיסון מורכב משישה גורמי מחלה (וירוסים וחיידקים) מוחלשים\מומתים ומאפשר לגוף ליצור כנגדם נוגדנים. בעזרת הנוגדנים, בעת חשיפה לגורמים אלו, הגוף יכול להתגבר עליהם ולמנוע את התפתחות המחלה.
נגד מה הוא מחסן?
תרכיב המשושה מחסן כנגד 6 גורמי מחלה הגורמים ל-5 מחלות:
פרוו (Parvovirus) - וירוס הגורם למחלת גורים נפוצה מאוד המתבטאת בסימני מערכת עיכול קשים (שלשולים דמיים והקאות), חוסר תיאבון ותמותה מהירה ללא טיפול.
כלבלבת (Distemper Virus) - וירוס הגורם גם הוא למחלת גורים. גם וירוס זה נפוץ ומתבטא בסימני מערכת עיכול כפי שתואר לגבי פרוו, בנוסף עשוי לגרום לסימנים של פגיעה במערכת הנשימה (דלקת ריאות), דלקות עיניים ופגיעות במערכת העצבים המרכזית (עוויתות, שינויי התנהגות וכדומה). כלבלבת גם היא מחלה קטלנית ללא טיפול ולעתים יכולה ליצור נזקים בלתי הפיכים בכלבים ששרדו את המחלה.
עכברת (Leptospirosis) - בחיסון המשושה שני זנים של חיידק הלפטוספירה. המחלה יכולה להתבטא בפגיעה בכליות, בכבד ובשרירים. בין הסימנים הנפוצים למחלה: השתנה ושתייה מרובה, חום, כאבי שרירים, הקאות, חולשה, ירידה בתיאבון ושתן דמי. המחלה היא מחלה זואונוטית - מועברת מחיות לאנשים, בנוסף כלבים לא תמיד מראים סימני מחלה ויכולים להדביק גם מבלי שנדע שהם נגועים.
פארא-אינפלואנזה (Canine Parainfluenza Virus) - וירוס פארא-אינפלואנזה הוא אחד מתוך מספר גורמים לדלקת בקנה הנשימה הידועה בשם "שעלת המכלאות". המחלה מתבטאת בחום, שיעול חריף, הפרשות מהאף, עייפות ולעתים דלקות עיניים ואנורקסיה. הזיהום הויראלי מהווה מצע להתיישבות של זיהום חיידקי משני.
דלקת כבד נגיפית (Canine Infectious Hepatits) - וירוס אשר נטפל לתאי כבד, ריאות, כלי דם, כליות, טחול ועוד וגורם למחלת חום קשה בעלת אחוזי תמותה גבוהים (10-30%). בזכות חיסוני המשושה המחלה הפכה נדירה באזורנו. פרט מעניין לגבי מחלה זו היא שהוירוס שמצוי בתרכיב אינו הגורם למחלת דלקת כבד נגיפית אלא מהווה גורם נוסף לשעלת המכלאות. הוירוס הינו בעל תכונות דומות לוירוס שגורם לדלקת כבד נגיפית, והחיסון תקף לשתי המחלות.
כמה חיסונים יש לתת לכלב?
כאשר מדובר בגורים צעירים, קיימים מספר תרכיבים המאפשרים פרוטוקולים שונים של התחסנות בגורים, אך הפרוטוקול הנפוץ ביותר הוא חיסון של הגורים בגיל 6, 10 ו 14 שבועות. ישנה חשיבות רבה לחסן את הגור במרווח מספיק גדול בין חיסון לחיסון ולא לסיים את סדרת החיסונים לפני גיל שלושה וחצי חודשים, שכן בגיל זה מערכת החיסון מוגדרת כבשלה\בוגרת מספיק כדי לקלוט את החיסון ולייצר רמת נוגדנים מספקת.
כאשר מדובר בכלב שמעולם לא חוסן, יש לבצע 2 חיסונים בהפרש של לפחות 10 ימים בכדי להגיע לרמת הנוגדנים הרצויה.
לאחר שהכלב חוסן כפי שתואר לעיל, יש לחזור על החיסון אחת לשנה.