בקצרה:

  • כלבלבת: סדרת חיסונים בגור ולאחר מכן אחת לשנה.
  • כלבת: חיסון אחת לשנה.
  • תולעי מעיים: כל 3-6 חודשים ובעת הצורך.

חיסוני חמוסים

עם העליה ברמת המודעות לבריאות החמוסים איתם אנו חיים, אנו מבינים היום כי כל חמוס צריך להיות מחוסן. חלק מהחיסונים מקנים הגנה על החמוס מפני מחלות בעלות פוטנציאל סיכון להדבקת בני אדם (=מחלות זואונוטיות). בנוסף קיימים טיפולים מונעים אשר אינם מוגדרים כחיסון, ומטרתם לפגוע בטפילים שונים. החמוס הינו חיה רגישה במיוחד לחיסונים ויש להשגיח בקפידה כי לא מתפתחות תופעות חריגות לאחר החיסון.

חמוסים רגישים למחלת הכלבלבת (=דיסטמפר) הנפוצה בגורי כלבים. המחלה מתבטאת בפגיעה במערכת העיכול, הנשימה והעצבים ובעלת אחוזי תמותה גבוהים. מומלץ לחסן כל גור חמוסים כנגדה בגיל 8, 11 ו-14 שבועות ולאחר מכן אחת לשנה.

חיסון כלבלבת
חיסון כלבת

וירוס הכלבת נחשב לאחד הוירוס הקטלניים והאכזריים ביותר הידועים לאדם. המחלה חשוכת מרפא מרגע שמתפרצת וחמוס שחולה בה עובר סבל נוראי, תוך כדי נסיונות של הדבקה ע"י תקיפת בעלי חיים אחרים, המסתיים במותו.

חיסון הכלבת אינו מחוייב לביצוע בחמוסים על פי חוק נכון להיום, אך מומלץ לביצוע בגלל התפשטות המחלה בישראל. לאחר מתן החיסון הראשוני בשנה הראשונה לחייו מומלץ לחסן את החמוס אחת לשנה.

 
 
טיפול נגד תולעי מעיים

 תולעים מסויימות מועברות מחמוסה לגוריה, חלקן מועברות מהסביבה וחלקן קשורות לנגיעות בפרעושים. 

תולעי המעיים ניזונות מהאבות המזון אותן החמוסים אוכלים ולכן פוגעות בספיגת המזון ועשויות לגרום לירידה במשקל. בנוסף התולעים במקרים רבים גורמות לשלשולים אשר יכולים להביא להתייבשות ולעתים צואה דמית.

בגלל הקשר הישיר של תולעי סרט לפרעושים, בכל חמוס הנגוע בתולעים מומלץ לתת טיפול לפרעושים.

חלק מתולעי הסרט המופרשות על ידי חמוסים יכולות להדביק בני אדם.

טיפול נגד תולעי מעיים ניתן לכל גור לפחות פעמיים בהפרש של 10-14 ימים. על הטיפול המניעתי מומלץ לחזור אחת ל3-6 חודשים. בנוסף מומלץ לטפל בכל מקרה של חשד לנגיעות בתולעים.