פריקת ירך בחיות מחמד
עצם הירך בעלת ראש בצורה של חצי כדור, אשר יושב בתוך מבנה קעור בתוך עצם האגן. במקרים של מכה חזקה או עומס גדול ופתאומי על המפרק ראש הירך עשוי לפרוק החוצה מהאגן והתוצאה היא צליעה חריפה. המצב דורש טיפול מיידי.
פריקת מפרק הירך היא תופעה בה הרגל האחורית מתנתקת מהחיבור הטבעי שלה לאגן וגורמת לצליעה חריפה המתבטאת לרוב באי שימוש ברגל בכלל תוך כדי יישור שלה. התופעה נפוצה בכלבים, בחתולים וחיות אחרות.
מבנה מפרק הירך, המחבר את ראש הירך לעצם האגן, דומה ברוב בעלי החיים ההולכים על ארבע ועל שתיים. עצם הירך, הקרויה פמור (femur), היא עצם עם מאפיינים מאוד בולטים, אחד מהם הוא מסילה על גביה נעה פיקת הברך, קצה תחתון בצורה של "גלגלים" (קונדילים) המאפשר תנועה על גבי עצם השוק, ומה שיותר רלוונטי למאמר זה, מבנה ראש (וצוואר) הירך. ראש הירך הינו בעל מבנה של חצי כדור ומוחזק באמצעות גידים למבנה בעצם האגן הקרוי אצטבולום, בעל מבנה קעור המותאם להכלת ראש הירך ומאפשר טווח תנועה רחב בין העצמות. אף על פי שהמבנה בדרך כלל מאוד יציב, במקרה שמופעל עליו כוח רב מדי, ראש הירך יכול לפרוק אל מחוץ למיקומו באגן תוך כדי קריעה של הגידים.
הסיבות לתופעה
הסיבה הנפוצה ביותר לפריקה של מפרק הירך היא טראומה קשה, ברוב המכריע של המקרים בעקבות תאונת דרכים, אך גם כתוצאה ממכות אחרות כגון נפילה מגובה רב. לכן, במקרים רבים בעל החיים מגיע לוטרינר בעקבות המכה החזקה שקיבל ובעליו לא תמיד מזהים את הצליעה ברגל האחורית המאפיינת את הפריקה. עם זאת לעתים שינויים הנובעים ממחלות שונות יכולים להביא לחוסר יציבות משמעותי ולפריקה גם ללא טראומה קשה במיוחד.
אבחון
בדרך כלל הפריקה מתגלה כבר בשלב של הבדיקה הרפואית, אך יש צורך בביצוע צילומי רנטגן בכדי לאפיין את הפריקה ולהתאים את הטיפול. במקרים חריגים יומלץ על אבחון בהדמייה מתקדמת כגון MRI או CT.
אבחון מהיר של פריקת אגן בעל חשיבות גבוהה למורכבות הטיפול, להצלחתו ולעלויותיו בהתאם. בהנחה שהבעיה היחידה היא הפריקה ואין נזקים נוספים, ניתן לנסות לבצע החזרה של ראש הירך למקומו באמצעות טכניקה אשר אינה דורשת ניתוח. הסיכוי להצלחת טיפול זה יורד משמעותית בימים שלאחר הפגיעה ולאחר 4-5 ימים הסיכוי הופך קלוש. לאחר הצלחה בשיטה זו, הוטרינר יחבוש את הרגל באופן אשר לא יאפשר תנועה המסכנת את המפרק בפריקה חוזקת. במידה ואופציה זו לא מתאפשרת או לא מצליחה, יש לבצע ניתוח לקיבוע המפרק באמצעות משתלים אורוטופדיים. כאשר הבעיה לא מטופלת לאורך זמן ו/או כאשר קיימים שינויים בעצמות המפרק יש צורך בביטולו ע"י הסרת ראש וצוואר הירך.
יש להבדיל בין פריקת ירך לדיספלזיה של הירך (Hip dysplasia). דיספלזיה היא תת פריקה של המפרק ונובעת מחוסר יציבות, לרוב מולד, במפרק הירך. דיספלזיה של הירך נפוצה מאוד בכלבים מגזעים גדולים ובמיוחד ברועים גרמניים, בגלל המבנה השפוף המאפיין את הגזע בעשורים האחרונים. בדיספלזיה של הירך הגוף מנסה להתגבר על חוסר היציבות והדלקת הנלווית על ידי עיבוי העצמות סביב המפרק (יצירת אוסטיאופיטים). לעתים בעקבות דיספלזיה חמורה הכלב יהיה מועד לפריקה של הירך.
תיאור מקרה 1 : קאיה
הכלבה קאיה הגיעה למרפאה וטרינרית הדרים לאחר שעברה תאונת דרכים כשעתיים לפני ההגעה. הכלבה הגיעה בכאבים רבים עם פצעים נרחבים באיזור הירך והמפשעה ולא דרכה על הרגליים כלל. לאחר ביצוע בדיקה רפואית מקיפה זוהתה פריקה במפרק הירך.
קאיה עברה צילומי רנטגן בהם נמצאה פריקת ירך ולאחר בדיקות מקיפות קאיה נמצאה כשירה לעבור הרדמה. בוצעו נסיונות החזרה סגורה במשך דקות ארוכות והתוצאה היתה לשביעות רצון כולם – חזרה של ראש הפמור למקומו. קאיה נחבשה בחבישת "אזיקים" למניעה של תנועה שתסכן את המפרק ולאחר חודש הוסרה החבישה וקאיה חזרה ללכת רגיל.
תיאור מקרה 2 : דובה
הכלבה דובה הגיעה למרפאה וטרינרית הדרים יותר מחודש לאחר שעברה תאונת דרכים ונמצאה על ידי פקחי העירייה. הבעלים היה מודע לפריקה אך לא היה מודע לחומרה והבעייתיות של דחיית הטיפול.
דובה עברה צילום רנטגן בו נראתה פריקה של הירך עם התחלה של שינויים ניווניים במפרק. לאחר ייעוץ עם מומחה לאוטופדיה הוחלט שהיות והכלבה קטנה ויש עומס מינימלי על המפרק הפתרון הטוב ביותר הוא להסיר את ראש הפמור ולבטל את המפרק.
דובה נותחה במרפאה וטרינרית הדרים בניתוח בו הוסר ראש וצוואר הפמור. הבעלים הונחה לבצע פיזיותרפיה למשך מספר שבועות לאחר הניתוח עד לתפקוד מעולה של הרגל.
