טיפול בגורי כלבים
גידול כלבים בשלבי הגורות יכולה להיות משימה מאתגרת.
מתי לגשת לוטרינר? מה לתת לו לאכול, וכמה? איזה חיסונים צריך? האם יש צורך במקלחות ובאיזו תדירות?
במאמר להלן ננסה לענות על שאלות אלו וכל מה שבעלים של גור חדש צריכים לדעת.
תתחדשו על הגור! במאמר זה נעבור על עיקרי הדברים – כיצד לגדל גור כלבים, מה הוא צריך מבחינת אוכל, מים, חיסונים, הגיינה ועוד.
גידול גור הוא משימה לא תמיד קלה. הם מאוד חמודים אך דורשים, כמו תינוקות, הרבה סבלנות. גם אם קשה בהתחלה, זה רק הולך ומשתפר.
מתי לגשת לוטרינר?
בכל שאלה, חשש, חשד, ובטח אם נראה שהכלב לא בסדר, הרגישו חופשיים להתקשר או לשלוח הודעה לוטרינר בכל עת (במקרה חירום גם בלילה).
בחרנו במקצוע שמטרתו לשמור על חיות המחמד שלכם ולתת להם חיים ארוכים, בריאים וטובים. במידה ומשהו על ליבכם, אנא צרו קשר ובמידה וזה דחוף, אל תעשו חשבון.
וטרינר חירום זמין עבורכם בכל יום ובכל שעה.
תזונה
גורים זקוקים למזון עשיר במינרלים כגון סידן וזרחן על מנת לפתח מערכת שלד ושריר חזקה, בנוסף הם זקוקים למזון בעל ערך קלורי גבוה בכדי לקבל אנרגיה שתעזור להם לגדול ולהיות פעילים.
לכן יש להאכיל גורי כלבים בתזונה שמיועדת לגורים בלבד, מומלץ להאכיל גורים במזון מסחרי יבש מאוזן ומלא וכדאי שיהיה מחברה טובה.
לרוב אפשר להעריך את איכות המזון על פי מחירו. כמו בכל דבר בחיים, מה שזול הוא בדרך כלל פחות טוב. עם זאת מזון שכתוב עליו שהוא מאוזן ומלא עם מדבקה בעברית עליו אמור לספק את כל צרכי הגור. לא מומלץ להאכיל במזונות לכל שלבי החיים, היות ובכל שלב בחיי הכלב הוא זקוק להרכב תזונתי אחר.
כמה אוכל לתת לגורי כלבים?
אם הגור לא אוכל בכמויות גדולות שנראות לכם בלתי סבירות, אין צורך להגבילו. מגיל גמילה (חודש ומעלה) יש לחלק את המנה היומית לשלוש ארוחות לפחות.
על אריזות המזון היבש פעמים רבות מופיעה טבלת כמויות האכלה.
חשוב לדעת איך לקרוא את הטבלה. מגיל שנה מומלץ לרדת לשתי ארוחות ביום.
קיימות המלצות לגבי הגבלת זמן האכילה (לתת עשרים דקות ואז לקחת את קערת המזון), מומלץ להתייעץ עם הוטרינר לגבי הגבלות שכאלו לפני ביצוען.
מזון ביתי
להוסיף מזון ביתי לכלב אינה המלצה. עם זאת יש דברים שמותר לתת ויש דברים שחל איסור מוחלט לתת:
מזונות אסורים לגורי כלבים
שוקולד - אחת ההרעלות הנפוצות ביותר, קקאו מכיל חומר בשם תיאוברומין שמהווה רעל למערכת העצבים בכלבים (מצוי גם בקפה). שוקולדים מסוכנים יותר ככל שריכוז הקקאו יותר גבוה (לכן שוקולד מריר מסוכן יותר משוקולד חלב למשל). בכל מקרה של צריכת שוקולד כדאי להעריך את כמות השוקולד שנצרך אם אפשר, להעריך את משקל הכלב ולהתקשר בדחיפות לוטרינר לקבלת הוראות.
ענבים וצימוקים - ענבים, ובמיוחד צימוקים (ענבים מיובשים – ולכן מרוכזים) מהווים סכנה לכלבים. לא כל הכלבים מפתחים הרעלה בעקבות צריכה של ענבים. עם זאת חלק מהכלבים נפגעים בצורה חריפה בכליות בעקבות צריכה של ענבים בכמות גדולה או צימוקים ולעתים פגיעה זו קטלנית ובלתי הפיכה. בכל מקרה של צריכת ענבים\צימוקים כדאי להעריך את הכמות שנאכלה אם אפשר, להעריך את משקל הכלב ולהתקשר בדחיפות לוטרינר לקבלת הוראות.
עצמות - אסור לתת עצמות של עוף. יספרו לכם אנשים כי האכילו את הכלבים שלהם כל החיים בעצמות ולא קרה להם כלום, פעם היה נהוג לתת לכלבים עצמות, היום לא. כלבים לועסים עצמות של עוף ושברי העצמות שנוצרים הם בעלי קצוות חדים שיכולים לגרום לדלקת מעיים במקרה הטוב, להתקע במערכת העיכול במקרה הרע, או לחורר את מערכת העיכול במקרה הנורא. אז נדגיש שוב, אסור לתת עצמות של עוף או עצמות שהכלב יכול לבלוע. לא מומלץ לתת עצמות של בקר או חיות אחרות היות ואכילה של עצמות גורמת הרבה פעמים לצואה מלאה בגושי סידן, וגם הן יכולות להתקע במערכת העיכול.
תרופות - אסור לתת תרופה לכלב ללא הוראה מפורשת של וטרינר. חשוב להדגיש תרופות מורידות חום ונוגדי כאבים יומיומיים של אנשים כגון אקמול, נורופן, אדויל וכדומה. תרופות אלו רעילות מאוד לכלבים ויכולות לגרום לפגיעה חריפה בכבד ולעתים בלתי הפיכה. אפילו אם קיבלתם תרופה מהוטרינר ונשארה לכם ממקרה קודם, אל תתנו בלי להתייעץ איתו קודם. למשל אם קיבלתם טיפות אוזניים לכלב עם דלקת אוזניים, והדלקת חזרה אחרי כמה שבועות, חייבים להתייעץ עם הוטרינר לפני התחלת הטיפול שוב היות והנזק יכול להיות רב על התועלת.
אבוקדו – גם מכיל רעלן בשם פרסין וגם כלב עלול לבלוע את הגלעין ולגרום לחסימה.
בצל ושום – במינונים מסויימים יכולים לגרום לפירוק הדם ולהביא לאנמיה.
אגוזי מקדמיה – יכולים לגרום לפגיעה חריפה בכבד.
בשר נא וביצים לא מבושלות – סכנת סלמונלה וחיידקים אחרים, להמנע מעוף נא ובכלל מבשר לא מבושל.
על האש – הרבה פעמים לאחר המנגל, כלבים מקבלים שאריות ואחר כך משלשלים, מומלץ להמנע.
דשא – כלבים אוכלים דשא כשיש להם בחילה כדי להקיא. אם הכלב אוכל דשא כדאי למנוע ממנו, אך כן לגשת לוטרינר כדי לבדוק למה הכלב רוצה להקיא.
בצק שמרים נא – תפיחת שמרים בבטן והרעלת אלכוהול בעקבותיה, הרעלה נפוצה בחג החנוכה.
חלב – מוצרי חלב לרוב אין בעיה לתת אך חלב ניגר ולעתים יוגורט יכולים לגרום לצואה רכה ושלשולים.
מסטיקים וממתקים דיאטטים – מכילים קסילטול – חומר שיכול לגרום לכשל כבד.
מזון שומני – יש להמנע ממתן מזון שומני, הזנה שומנית מדי יכולה להביא לדלקת לבלב.
מזונות מותרים לגורי כלבים
בגדול כאמור עדיף להמנע, וגם אם נותנים לא באופן יומיומי קבוע, היות וכלבים, במיוחד הקטנים, נוטים להעדיף את אוכל ביתי. קשה מאוד לשכנע כלב שמתרגל לאכול אוכל של אנשים לאכול מזון יבש מאוזן ומלא שמיועד לכלבים ומכיל את כל מה שהכלב צריך.
אם בכל זאת החלטתם לתת מזון ביתי, להלן רשימה של מה מותר:
בשר - מבושל, בלי תבלינים, בלי עצמות ולא יותר מדי שומני כגון עוף מכובס, פסטרמה, בשר בקר רזה, נקניק ונקנקיות. מהאחרונים לא לתת יותר מדי כי מכילים הרבה שומן.
מוצרי חלב - חלב ניגר לא מומלץ אך אפשר לתת מוצרי חלב כגון גבינה, גבינה צהובה, יוגורט (לא הרבה), שמנת וכו'.
ביצים מבושלות - ביצים מכילות חלבונים מעולים לכן לעתים במקרים של מחלה אפילו מומלץ לתת חלבון ביצה.
פחמימות - מותר לתת לחם, אורז, פסטה, תפוחי אדמה מבושל (אסור לתת תפו"א לא מבושל!) וכדומה.
חיסונים לגורי כלבים
חיסון משושה
גור כלבים חשוף למחלות שיכולות להיות קטלניות עבורו.
בכדי שמערכת החיסון שלו תוכל להתמודד עם המחלות הקשות הללו על הגור לקבל סדרה של חיסוני משושה כבר מגיל 6-8 שבועות שתסתיים בגיל שלושה וחצי חודשים (14 שבועות).
עד גיל זה חל איסור לחשוף את הכלב למקומות בהם שהו כלבים אחרים, במיוחד אם יש חשש שהיו לא מחוסנים.
עם זאת אין בעיה לחשוף את הכלב לכלבים שמחוסנים כמו שצריך בחיסון משושה שנתי בתוקף.
אין לרדת עם הכלב לטיול ובמידה ורוצים לקחת ממקום למקום, עד גיל 3.5 חודשים – רק על הידיים.
חיסון משושה מכיל 6 תרכיבים משולבים, בהם מחלת הפרוו, מחלת הכלבלבת (שתי המחלות המסוכנות במיוחד והנפוצות בפגיעה בגורים), 2 זנים של מחלת הלפטוספירוזיס (נקראת גם "עכברת" והיא עם פוטנציאל של פגיעה בכל היונקים כולל באנשים), הפטיטיס מדבק של כלבים ומחלת נשימה של כלבים (פארא-אינפלואנזה).
יש לבצע 3 חיסונים בהפרש של לפחות 10 ימים בין חיסון לחיסון. לאחר מכן יש לבצע את החיסון אחת לשנה.
תילוע לכלב
גורי כלבים רבים נגועים בתולעי מעיים, חלקם נדבקים מאימם וחלקם נדבקים בעקבות בליעת פרעושים וצואת פרעושים נגועה בביצי תולעים. לעתים רואים את התולעים בצואה, לעתים אפילו בהקאות. לפעמים הכלב משלשל ללא סיבה ידועה או לא עולה במשקל כמו שצריך. לכן יש לטפל בכל גור כלבים כנגד תולעים. מומלץ לחזור על הטיפול על פי הצורך ולפחות פעם אחת לאחר 10-14 ימים.
יש לבצע תילוע מניעתי אחת לחצי שנה או ובכל פעם שיש חשד לתולעים.
חיסון כלבת לכלב
חיסון כלבת הוא החיסון היחיד המעוגן בחוקי מדינת ישראל בפקודת הכלבת (עוד מלפני קום המדינה). הסיבה היא שכלבת היא מחלה אכזרית וקטלנית חשוכת מרפא אשר פוגעת במוח ומביאה למוות תוך מספר ימים בייסורים מרגע התפרצותה. על פי החוק כל כלב בגיל 3 חודשים חייב בחיסון כלבת. לפי החוק יש להחדיר לכל כלב שבב אלקטרוני מתחת לעור בעת מתן החיסון ולהעביר את פרטי הבעלים לרשות המקומית, בכדי שבמידה והכלב יימצא, יוכלו לשייך אותו לבעליו.
חיסון כלבת מתבצע אחת לשנה.
תולעת הפארק
התולעת, בשמה המדעי "ספירוצרקה לופי", הינה תולעת שאת שמה בעברית קיבלה לאחר שהתגלתה לראשונה בכלבים באיזור הפארק הלאומי ברמת גן (משערים כי זלגה מהספארי הצמוד מאחת החיות שהגיעו מחו"ל).
על אף שמה, לא חייבים לטייל בפארק כדי להדבק במחלה. תולעת זו, בניגוד לתולעי מעיים, בעלת מחזור חיים אשר פולש לרקמות שונות בגוף ולא נמצא רק במערכת העיכול.
כלבים שסובלים מתולעת הפארק עלולים להראות סימנים שונים היות ולעיתים התולעת נודדת למערכות שונות (דם, עצבים ועוד) אך לרוב היא פוגעת בוושט ולכן הסימנים העיקריים הם פליטות וריור מוגבר.
בשלבים מתקדמים של המחלה עשוי אף להווצר גידול סרטני בוושט או מפרצת קטלנית באבי העורקים. לכן מומלץ בחום רב לא להקל דעת במחלה זו ולטפל בכלב בזריקה מונעת אחת לחודשיים לפחות (ההמלצות האחרונות של מומחי רפואה פנימית בישראל הינן לטפל אחת לחודש).
* אם ברשותכם כלב גזעי או כלב שמעורב בגזעים אוסטרליים כגון בורדר קולי\קולי\רועה אוסטרלי\שלטי, יש לבצע בדיקת דם לפני הזריקה, היות וחלקם נושאים גן של רגישות ולכן הטיפול עשוי להיות מסוכן להם. בכלבים אלו קיימות אופציות חלופיות לטיפול בתולעת הפארק.
שעלת המכלאות
שעלת המכלאות כשמה כן היא: מחלת שיעול שנובעת מהידבקות במכלאה, בדרך כלל, אם כי כל כלב יכול להדבק מכלב נשא. המחלה לרוב אינה קשה אך ישנם זיהומים משניים חריפים.
לכן במידה ואתם מתכננים לשים את כלבכם בפנסיון, או שאתם יודעים שאחד הכלבים בשכונה סובל משעלת, כדאי לחסן כנגד שעלת המכלאות. זהו חיסון שניתן בהתזה לאף של הכלב ויש לבצע אותו לפחות 10 ימים לפני הכניסה לפנסיון.
מים ומקלחות
אסור להגביל כלבים במים לשתיה.
לא משנה מה הסיבה (פיפי בבית, שותה המון, מלכלך את הבית במים כי לא יודע לשתות), אין סיבה למנוע מכלב מים, זה מסוכן ואין הצדקה אלא אם התבקשתם על ידי וטרינר מפורשות לעשות זאת. יש להחליף את קערת המים ולדאוג למים טריים יום יום.
מבחינת מקלחות, גורים לא מומלץ לקלח עד סביבות גיל 3 חודשים. לא אסור, אבל כדאי להמנע. במידה והגור מתלכלך כי דרך על הצרכים שלו, אפשר לנגב עם מגבון או מטלית רטובה, ואפשר לשטוף רק את המקום המלוכלך.
במידה וחייבים, לשטוף עם שמפו שמתאים לגורים.
מעל גיל 3 חודשים יש לקלח את הכלב על פי צורך ולא לקלח יותר מפעם בחודש וחצי. שכבת ההגנה העורית של הכלב עשויה להפגע במידה והמקלחות מתבצעות בתדירות גבוהה יותר.
יוצא מכלל זה הוא שימוש בשמפו רפואי: במידה וניתנת הנחייה מפורשת מהוטרינר לבצע מקלחות בשמפו שכזה.
פרעושים וקרציות
חייבים לדאוג לטפל בפרעושים ובקרציות.
פרעושים הינם חרקים קטנים שהולכים מהר וקופצים מאוד גבוה, בעוד שקרציות הן ממחלקת העכבישניים ולכן נראות יותר כמו עכביש והרבה יותר גדולות ומגושמות מפרעושים. בעוד שפרעושים מהווים מטרד (ולעתים מטרד מאוד רציני) לכלב ולבעלים ואף יכולים לגרום לאלרגיות, קרציות יכולות להיות נשאיות של מחלות מאוד מסוכנות ואף קטלניות לכלבכם ולעתים גם לבני אדם. כיצד מטפלים בטפילים אלו? תכשירי הדברה.
קיימים מגוון תכשירים נגד פרעושים וקרציות:
שמפו – לא מומלץ כתכשיר יחיד, לרוב השמפו רק הורג את הטפילים החיים ולא נותן הגנה לאורך זמן.
ספריי – קיימים סוגים שונים של ספריי, רובם כמו שמפו מהווים רק טיפול זמני, חלקם טובים לאורך זמן כנגד קרציות אך לרוב לא מספקים הגנה הולמת כנגד פרעושים.
קולר – קיימים קולרים מצויינים נגד קרציות, אך בשילוב עם חומר נגד פרעושים קיים רק קולר אמין אחד כיום שנותן הגנה אמיתית לאורך זמן כנגד שני סוגי הטפילים. התייעצו עם הוטרינר לפני שאתם רוכשים קולר נגד קרציות ופרעושים, לא הכל טוב ולא הכל מתאים.
אמפולות – קיימות אמפולות רבות בשוק ההדברה, חלקן זולות, חלקן יקרות. תלוי בחומרים הפעילים. קחו בחשבון שבמרבית המקרים חומרים מאוד יעילים לא ניתנים לרכישה בחנויות אלא רק על ידי וטרינרים, היות והם מכילים חומרים שמוגדרים כתרופה. עם זאת אין מניעה להשתמש בהן. מומלץ להתייעץ עם וטרינר לבחירה של אמפולה לכלבכם. לרוב האמפולה תיתן הגנה של 4 שבועות כנגד פרעושים אך צריך לדעת איך לשים אותה. מומלץ לעשות זאת בהדרכת וטרינר בפעם הראשונה.
כדורים – הנשקים החדישים ביותר כנגד פרעושים וקרציות מצויים בכדורים. כדורים אלו מכילים חומרים אשר מתפשטים בגוף הכלב ונותנים מענה מצויין ולאורך זמן. התייעצו עם הוטרינר לרכישת כדור נגד פרעושים וקרציות.
* שימו לב, חומרי הדברה נגד קרציות עשויים להיות קטלניים לחתולים, ולכן אם יש לכם חתול בבית התייעצו עם וטרינר בכל חומר הדברה בו אתם משתמשים.
צעצועים לגורי כלבים
גורים, כמו ילדים, צריכים לשחק הרבה.
לעתים גורים נושכים את הבעלים במשחק וכדאי לדעת להתמודד עם נשיכות המשחק האלו, וגם לדעת אם הכלב משחק או מתנהג לא כראוי. באופן כללי מומלץ להתייעץ עם הוטרינר לגבי אילוף.
יש לשחק עם הכלב בצעצועים המתאימים לכלבים בלבד ולהתאים את גודל הצעצוע לכלב.
לא חסרים מקרים שכלב בלע צעצוע ונאלץ לעבור ניתוח להסרתו, לכן שימו לב שהצעצועים לא קטנים מדי.
צעצועים מומלצים הם עצמות משחק, חבלים (לשים לב שהכלב לא מפרק את החבל לחתיכות ובולע אותו ולכן יש להשגיח על הכלב בזמן המשחק), קונג, מוצר מצויין, זהו למעשה שם של חברה שמייצרת משחק שניתן לדחוס במזון ולהעסיק את הכלב במשך זמן רב. קיימים צעצועים רבים נוספים.
אילוף
מומלץ לאלף את הכלב לדעת פקודות בסיסיות (לשבת, ארצה) אילוף זה נעשה באמצעות חטיפים וחיזוקים חיוביים.
לא מומלץ לצעוק על הכלב או להעניש אותו, בטח שלא להרביץ.
הגישה הכי מומלצת בשנים האחרונות היא אילוף בשיטה החיובית.
לא מומלץ לקשור את הכלב בבית, ולא מומלץ ללכת עם רצועת חנק.
